כידוע, קבלת הודעת פיטורין הנה בדרך כלל חוויה מאד לא נעימה ואף קשה, גם כשהיא נעשית במסגרת הליך פיטורים תקין וחוקי.
לפיכך, כאשר מסירת הודעת הפיטורין נעשית באמצעות מסרון או הודעת SMS (!) אין ספק שמדובר בחוויה קשה שבעתיים, שלא לומר טראומטית וחמורה מכל בחינה.
כך בדיוק אירע למפעיל משאבת בטון באתרי בניה, שעבד במשך שנתיים בחברה שעוסקת במסחר בחומרי בניה ובמתן שירותי משאבת בטון, בין השנים 2014–2016.
בעקבות ויכוח שהתרחש בין העובד לבעלים והמנהל של החברה, שלח לו הבעלים הודעת SMS נחרצת וחד משמעית שבה הודיע לו כך:
“תשאיר את המפתחות במשאית. תשאיר את המפתחות של הפרייבט. תסע הביתה עם יהודה אתה מפוטר מרגע זה סוף. אל תעלה מחר על המשאית ותחזיר את הפרייבט … תחזיר את הרכב מחר ותקבל מחר את מכתב הפיטורין. אל תשלח לי יותר הודעות! סוף! סיימת את עבודתך אצלי. תודה. סוף. אל תשלח לי יותר הודעות! סוף!“
לאחר פיטוריו, הגיש העובד תביעה נגד המעסיק בסך כולל של 671,085 ₪ בעילות שונות, לרבות בגין פיצויים עקב פיטורים ללא שימוע, גמול שעות נוספות, ומגוון זכויות סוציאליות נוספות, במסגרת הליך סע”ש 62961-12-16 א.א. נ’ ש.ח.ל.ב חומרי בנין בע”מ, שהתנהל בפני בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.
בסקירה שלפניך נסביר את פסק דינו המעניין של בית הדין לעבודה, משמעותו והשלכותיו לגבי מקרים אחרים ונוספים של פיטורי עובד/ת באמצעות משלוח מסרון SMS ושלא במסגרת הליך פיטורים תקין.
הודעת SMS ואי עריכת שימוע לפני פיטורים
בין הצדדים לא היה חולק כי בעל החברה שלח לעובד את הודעת ה-SMS לאחר ויכוח שהתנהל ביניהם, כך שהמחלוקת העיקרית ביניהם עסקה בשאלה האם לאחר מכן נערך לו שימוע או לאו.
העובד הכחיש בתוקף שנעשה לו שימוע לאחר שליחת הודעת המסרון. לעומת זאת, בעל החברה טען שהוא כתב את הודעת ה-SMS בעידנא דריתחא, בשל תשובותיו החצופות של העובד לבקשותיו, וכי לאחר מכן הוא ערך לו שימוע שבמהלכו פירט העובד את נימוקיו מדוע אין לפטרו, אולם הוא החליט לפטרו לנוכח התנהגותו המתמשכת שפגעה ביחסי העבודה ביניהם.
בהתאם לטענות הצדדים, בית הדין לעבודה החליט לאמץ את טענת העובד וזאת נוכח הניסוח הנחרץ והחד משמעי של הודעת ה-SMS וכן מאחר שבעל החברה לא הציג כל ראיה לקיום שימוע ובין היתר לא הציג הזמנה לשימוע, כמו גם את תוכן השימוע.
בית הדין קבע שגם אם היחסים בין הצדדים היו טעונים ומורכבים לאורך מרבית תקופת העבודה ובמיוחד בחודשיים האחרונים שלפני הפיטורים, עדיין מחובתו של בעל החברה היה להודיע לעובד על סיום העסקתו בדרך ראויה ומכובדת, שלוקחת בחשבון את חובת תום הלב שהוא חב כלפי העובד.
תחת זאת, בעל החברה פעל באימפולסיביות, בתוקפנות ובאופן שאינו מכבד עובד שמועסק על ידו, בלשון המעטה.
גם אם הוא עשה זאת בעידנא דריתחא, היה מצופה ממנו שהוא יתקן את מעשיו באופן ברור ובסמוך לאחר דבריו התקיפים ומשהוא לא עשה כן, יש לקבוע שהוא הפר את חובת תום הלב בפיטורי העובד.
בהתאם לכך נפסק לעובד פיצוי בגין פיטורים שלא כדין וללא שימוע בסך של 25,000 ₪.
